יום שבת, 16 בפברואר 2008

בנייה ירוקה - גם בתחבורה

עם עליית מחירי הנפט, מחפשים כולם דרכים לצמצום צריכת האנרגיה- כך בתחבורה וכך גם בצריכה הביתית והתעשייתית. אחת הדרכים לעשות זאת היא בניית מבנים אשר עונים על עקרונות של "בנייה ירוקה"

מבנים אלו מספקים מענה לצורך בצמצום צריכת האנרגיה, ולא פחות חשוב- מספקים מענה לצרכים סביבתיים- בריאותיים רבים. השנה אף הושק בישראל תקן לבנייה ירוקה. התקן הוא מערכת קריטריונים ודרישות אשר עמידה בהם מקנה נקודות. מעל סכום נקודות מסוים מקבל המבנה תו "בניין ירוק"


אך מהו בעצם מבנה "ירוק"? לאלו קריטריונים יש להתייחס בכדי ליצור מבנה שכזה?

בתכנון מבנה "ירוק" יכנסו אל מערכת השיקולים הנושאים הבאים:

צמצום וייעול צריכת האנרגיה, תוך התייחסות לתנאי האקלים במקום
צמצום צריכת המים ושימוש חוזר במים ( מים אפורים, מי נגר)
צמצום מזהמי האוויר
צמצום כמויות הפסולת הנוצרות בעת הבנייה וטיפול יעיל בפסולת באופן שוטף
שימוש בחומרי בנייה ממוחזרים, שאינם רעילים ובעלי עמידות גבוהה
מניעת מטרדים דוגמת רעש וריח
פגיעה מינימאלית בנוף בו מוצב המבנה
יצירת סביבה בריאה למשתמשים לאורך שנים


ומה קורה בישראל?

בישראל כבר נבנו כמה מבני ציבור על פי עקרונות אלו, רובם מבני אקדמיה. דוגמא אחת לכך היא המבנה של מכון הערבה ללימודי הסביבה אשר מצוי באזור אילת. במבנה זה יושמו עקרונות רבים מאלו המופיעים מעלה, ביניהם בניית קירות וחלונות מבודדים,
הצללה, כיווניות אשר מאפשרת זרימת אויר במבנה ובמעברים, סוככים, שימוש בחומרי בנייה וצבע לא רעילים, תאורה משמרת אנרגיה, דודי שמש למים ועוד. מרבית המרכיבים הללו הושגו באמצעות תכנון נכון ולאו דווקא באמצעות טכנולוגיות יקרות שהעלו את מחיר הבניה או הקשו על התחזוקה, כי אם להפך. שעות הפעלת המזגן פחתו, למרות תנאי החום הכבד בערבה, וכך גם השימוש בחומרי ניקוי והדברה- "המזהמים הביתיים".

עקרונות אלו גם יכולים, וצריכים להיות, נר לרגליהם של מתכנני תחנות התחבורה הציבורית. את העקרונות ניתן לתרגם לתכנון תחנות תחבורה ציבורית באופן הבא:

שימוש בתאורה יעילה אנרגטית- תאורת חוץ יעילה היא בעלת מאפיינים רבים, ביניהם שימוש בנורות בעוצמת הארה מתאימה ובלתי בזבזנית, הארת האזור המיועד להארה בלבד ולא כל הסביבה תוך כיוון נכון של זווית ההארה, בחירת שעות הארה מדויקות לפי שעות החשכה, ועוד.

יצירת נוחות אקלימית במבני ההמתנה - ככלל, טווח הטמפרטורות בהן ירגישו הממתינים בתחנה בנוחות אקלימית בחורף ינועו בין 18 -20c , ובקיץ בין 23 -27c. בבניית התחנה יש להתאימה כך שהטמפרטורות בה ינועו בטווחים אלו. אחת הדרכים לכך היא בחירת צבע מתאים למבנה- צבע כזה יהיה בגוון בהיר, בכדי למנוע התחממות (אך לא בגוון לבן בוהק, בכדי למנוע סינוור).

שימוש בחומרים בלתי מזיקים - בעת בניית המבנים בתחנה יש להשתמש בחומרי בנייה וצבע אשר השפעתם הסביבתית והבריאותית היא הנמוכה ביותר. כאלו, לדוגמא, הם חומרי צבע על בסיס מים.

מניעת חשיפה למטרדי רעש - בעת תכנון התחנה יש להתייחס לרמות הרעש הצפויות בה, לפי כמות האוטובוסים העתידים לעבור בה, הסביבה המקיפה אותה, ושעות הפעילות המתוכננות, שהרי רמת הרעש המרבית צריכה להיות שונה בין שעות היום לשעות הלילה.

מניעת חשיפה למטרדי אויר - לכל מזהם אויר ישנו תקן אשר קובע את רמת הפליטה המקסימלית המותרת. תכנון התחנה צריך לכלול את חישוב הפליטות החזויות לפי מספר האוטובוסים, כך שבשום מצב לא יפלטו מזהמים בכמויות גבוהות מהתקן.

שימוש במי גשמים - שטח התחנה צריך לכלול גם שטח לא בנוי, אליו יוכלו לחלחל מי הגשמים כך שגם ינוצלו וגם לא יגרמו לשיטפונות בסביבת התחנה.

בשימוש בעקרונות אלו מושגת מטרה סביבתית כפולה; ראשית- סביבת התחנה נפגעת באופן המינימלי האפשרי, ומינימום אנרגיה נדרש להפעלתה. שנית- תחנה כזו היא תחנה אשר נותנת נוחות מקסימלית לנוסע, ובכך מעודדת את הנסיעה בתחבורה הציבורית ומצמצמת נסיעה ברכבים פרטיים- מטרה סביבתית בפני עצמה.

בימים אלו משתתפת חברת אגד בצוותי היגוי להכנת הנחיות לתכנון תשתיות לתחבורה ציבורית, בראשות משרד התחבורה. בין השאר, נבחן גם שילוב עקרונות מסוג זה בהנחיות.

מתוך אתר אגד, http://www.egged.co.il/Main.asp?lngCategoryID=4437
מאת לימור ספקטורובסקי

יום שישי, 28 בספטמבר 2007

גישה חדשנית לתכנון הצללה - המודל הנקודתי להצללה אופטימלית

אדריכל ערן קפטן, M.Arch / מחקר ותכנון אדריכלי לשימור אנרגיה וקיימות, R&EcoD

למרות העידן הממוחשב, עדיין מקובל בארץ ובעולם לתכנן אמצעיי הצללה בעזרת הנחיות כלליות או חישובים פשוטים. אולם, כלים אלו אינם מספקים מענה מדויק לפתרון דילמת ההצללה האופטימאלית - מצד אחד מניעת כניסת קרינת השמש לחלל המבנה בעונה החמה, ומאידך הכנסת קרינת השמש בעונה הקרה. מודל החישוב הנקודתי להצללה, מהווה גישה חדשנית לתכנון אמצעיי הצללה אופטימאליים (ולמעשה, כיום הינו המודל המתקדם בעולם בתחומו). המודל מאפשר מיפוי החלל החיצוני בסמוך לפתחי הבניין (או מיפוי תכנון ראשוני של אמצעיי הצללה) בהתאם למדד החשיבות, לספק צל על ידי פרגולות , סוככים או לחלופין מעבר קרינת שמש בתקופה מסוימת. המיפוי מספק למתכנן את המידע החיוני לקביעת צורת ההצללה האופטימאלית, מבטל את הצורך בתהליך חזרתי של ניחוש-ובדיקה, ומאפשר שימור אנרגיה מקסימאלי מבלי לפגוע בחופש העיצוב.

התהליך הממוחשב כולל חלוקת החלל החיצוני (או ההצעה לאמצעיי הצללה כגון סוככים ופרגולות) ליחידות בדיקה קטנות על ידי רשת מרחבית תיאורטית. בכל היחידות המרחביות נבדקת רמת החשיבות הרגעית לספק צל או לחלופין לאפשר מעבר קרינת שמש, בכול שעה משעות התקופה הנבדקת. לבסוף, התוצאות מהבדיקות בשעות השונות משוקללות בכל יחידות הבדיקה לערכים המייצגים את תקופת הבדיקה.

לאחרונה, המודל הנקודתי להצללה שולב בתוכנת הדמיה אקלימית "אקוטק" (Ecotect), כמודל חיצוני (Plug-In), ובחלקו באופן אינטגראלי. יישום זה מאפשר בדיקות, תכנון, והצגה בסביבת עבודה אדריכלית תלת ממדית (CAD), תכנון ובדיקות גיאומטריות מורכבות, ושימוש בנתונים אקלימים, סולריים, ותרמיים ישירות מתוכנת "אקוטק".המודל הנקודתי להצללה (Cellular Shading Method) פותח על ידי האדריכל ערן קפטן במסגרת לימודי תואר שני באוניברסיטת אריזונה. המודל הוצג בכנסים בינלאומיים, נרשם ובהמתנה לפטנט אמריקאי, ולאחרונה הוצג בכתב העת "אדריכלות ישראלית". מידע נוסף ניתן למצוא באתר - http://www.researchanddesign.net/

נלקח מאתר http://www.greenbuild.co.il/portals/241dr5233/default.taf?Lang=HE&function=inlink&topic=91&_UserReference=BB60BEB2F52106C146FD0C78

יום שלישי, 17 ביולי 2007

תכנון הפתחים במבנה בהתאם לעקרונות הבניה הירוקה

תכנון הפתחים במבנה בהתאם לעקרונות הבניה הירוקה
חשיבות רבה מאוד יש למיקום החלונות ולאלמנט ההצללה במבנה.
על ידי תכנון נכון של הפתחים וההצללה ניתן לנצל מצד אחד את האנרגיה הסולרית בעונת החורף לחיסכון בחימום המבנה, ומצד שני, את האוורור הטבעי בעונת הקיץ לקירור טבעי של המבנה. פתרונות האוורור יידונו בפרוט במאמר "אוורור טבעי". מיקום פתחים מזוגגים גדולים בחזית הדרומית מנצל את הקרינה הסולרית בכך שהוא מאפשר לה להיכנס לחלל המבנה ולחמם אותו בחורף. קרינה זו נחסמת בעונת הקיץ על ידי הצללה. הצללה חסימת הקרינה על החלונות בעונת הקיץ נעשית בארבע צורות:
1. הצללה חיצונית בנויה פסיבית.
2. הצללה חיצונית אקטיבית.
3. הצללה פנימית אקטיבית.
4. הצללה על ידי צמחייה.
הצללה חיצונית בנויה פסיבית -
הצללה זו נעשית על ידי אלמנטים אדריכליים בנויים אופקיים ואנכיים:
אלמנט הצללה בנוי.
קרניז הצללה בנוי.
מבנה מדורג שיוצר הצללה אופקית.
מבנה מדורג אנכית.
חלון שקוע בעובי הקיר.
סבכות ומשרביות.
הצללה אופקית מעל החלון - הצללה זו יעילה בחזית הפונה לכיוון דרום (גם בסטייה קלה של עד °51). יתרונה בכך שהיא מאפשרת כניסת אור אך מונעת כניסת קרינה בעונת הקיץ, זאת על ידי התחשבות בזווית השמש המשתנה בין עונות השנה (בקיץ השמש בזווית גבוהה ובחורף בזווית נמוכה). חשוב ליצור חריץ בחיבור שבין אלמנט ההצללה האופקי לקיר המבנה - למניעת כליאת אוויר חם מתחת לאלמנט. מסלול השמש במשך השנה קו רוחב 32°N.
לחישוב זווית השמש ניתן להיעזר בדיאגראמת מסלול השמש. זווית זו תקבע את גודל אלמנט ההצללה. אלמנט הצללה אופקי אחר הוא רפפות אופקיות קבועות. שלבים אלו מנצלים טוב יותר את הקרינה בחורף )מאלמנט ההצללה האופקית( ומונעים כיס חום. תוספת אלמנט הצללה אנכי בנוי בעונת הקיץ, פתחים הפונים למזרח חשופים לקרינה חזקה בבוקר ופתחים הפונים לכיוון מערב חשופים לקרינה חזקה בערב. היות שבשעות אלה השמש נמוכה, לא ניתן לחסום קרינה זו על ידי הצללה אופקית, אלא על ידי אלמנטים אנכיים בנויים. אלמנט הצללה אופקי אטום מונע את אוורור המבנה בשעות אחר הצהריים ומהווה פתרון בעל יעילות חלקית.אלמנט הצללה אנכי בנוי אך לא אטום פותר בעיה זו ומהווה פתרון יעיל להצללה צדית. יתרונו בעונת הקיץ הוא בכך שהוא מכניס אור ללא קרינה ומאפשר אוורור. בעונת החורף הוא מאפשר לנצל אנרגיה סולרית חורפית . חסרונו הוא בחוסר גמישותו, חיסרון של כל האלמנטים הבנויים. הצללות אלו חשובות מאוד אך מוגבלות משום שאינן חוסמות את הקרינה המפוזרת והמוחזרת בעונת הקיץ. קרינה מפוזרת זו קרינה המוחזרת מהעננים והרקיע. קרינה מוחזרת זו קרינה המוחזרת ממשטחים סמוכים, כמו קרקע, מבנים שכנים וכו' קרינה זו מהווה מחצית מהקרינה הסולרית בעונת הקיץ.
פרגולה אלמנט זה פשוט וקל ליישום ומשמש כמקור הצללה מצוין. פרגולה שניתן להסיר את הכיסוי שלה בעונת החורף או שניתן לווסתה על ידי רפפות )כדוגמת תריס גלילה אופקי( מהווה פתרון מצוין לניצול קרינת השמש בעונת החורף וכמקור הצללה אפקטיבי בעונת הקיץ. יתרון נוסף של אלמנט זה הוא האפשרות להוסיפו גם במבנה קיים בעלות נמוכה
הצללה חוסמת קרינה ישנם מקרים בעייתיים שבהם הצללה הנוצרת על ידי בניינים שכנים או על ידי עצמים שונים, מונעת הגעת הקרינה לחלונות הדרומיים. הצללה זו ניתנת לחישוב. חישוב נכון מונע מצב שבו ההצללה מונעת ניצול של אנרגיה סולרית. צל זה בעייתי בעיקר בעונת החורף, ולכן הוא נמדד 21-ב בדצמבר בשעות הבוקר, בצהרים ובערב. בתאריך זה השמש נמצאת בנקודה הנמוכה ביותר בשמים )בחצי הכדור הצפוני(. המדידה של גבולות הצל נעשית על ידי חישוב גיאומטרי מקורב: מודדים את ההצללה שיוצר מוט באורך H המוצב אנכית על פני משטח אופקי בגובה אדן החלון בשעות הבוקר, הצהרים והערב. חיבור גבולות הצל המוטל בשלוש המדידות מהווה את גבולות הצל של אלמנט נקודתי כאשר מדובר בבניין או בגוף בעל נפח, ממקמים את המוט H בכל אחת מפינותיו. גובה המוט H: מנקודת סף הפתח ועד קצה גג המבנה המצל. מסמנים את ההצללה שיוצר כל מוט בשלוש המדידות ןמחברים את הגבולות. הצללה עצמית בעת תכנון המבנה יש להביא בחשבון את ההצללה העצמית של חלקי המבנה. בחישוב ההצללה ביחס לפינות דרום-דרום-מערבית ודרום-מערבית יש להחליף את הנתונים בהתאמה.סבכה אלמנט בנייה מסורתי המאפשר כניסת רוח ואור, ועם זאת יוצר הצללה החוסמת קרינה ישירה ובוהק. אלמנט זה מתאים לאקלים חם ולח. לרוב הסבכה בנויה עץ רך אשר סופג לחות ומאפשר כניסת אוויר יבש לחלל. משרבייה - גם המשרבייה היא אלמנט בנייה מסורתי. במקור אלמנט זה היה בנוי עץ קשה, אך כיום ניתן למצוא משרביות ממגוון חומרים. צורת פעולתה דומה לזו של הסבכה, אך היא מתאימה לאקלים יבש. בעבר היו מניחים בגומחות כלי חרס ובהן מי שתייה, כך שהמים היו מתקררים ומוסיפים לחות לחלל
הצללה של צמחייה - צמחייה יכולה להוות אלמנט הצללה מעולה וזאת על ידי שימוש בעצים נשירים, בעונת החורף כאשר העצים נמצאים במצב של שלכת, קרני שמש מגיעות לחלונות הדרומיים, ואילו בעונת הקיץ, כאשר העצים נמצאים במצב של פריחה, נעצרות הקרניים בעצים. במקרה שהעצים אינם נשירים, הם יכולים למנוע הגעת קרינה חשובה בעונת החורף לפתחי המבנה הדרומיים. ניתן למנוע הצללה זו על ידי חישוב
הצללה חיצונית אקטיבית - הצללה זו מהווה פתרון טוב בכך שהיא עוצרת את הקרינה קצרת הגל לפני משטח הזכוכית. חסרונה הוא החלל שבין הזכוכית לתריס/בד, הלוכד אוויר חם, שבהמשך עובר לחלל.. תריס גלילה - אלמנט זה יכול לתרום לבידוד ולאיטום בעיקר כאשר משתמשים ברפפות עם מילוי חומר מבודד .הפעלתו אינה מחייבת את פתיחת החלון, דבר המהווה יתרון. חסרונותיו: א. הוא מגביל מאוד את מעבר האור והאוויר;
ב. ארגז התריס מהווה נקודת תורפה מבחינת איטום המבנה ובידודו. תריס גרירה - יתרונו של אלמנט זה בכך שניתן לווסת את אטימותו וכך לנצלו לאוורור טבעי. חסרונו : הוא אינו מאפשר פתיחה מלאה, דבר שמקטין את ניצול האנרגיה הסולרית בחורף )גרירה לתוך כיס בעייתית מבחינת איטום ואינה מומלצת(. תריס רפפות דו כנפי - תריס זה נפתח כלפי חוץ וכך מאפשר פתיחה מלאה. בנוסף, הוא מאפשר אוורור - על ידי כוונון הרפפות. חסרונו הוא בנוחות התפעול. סוכך בד חיצוני - מקנה גמישות באופן השימוש הן במישור האופקי והן במישור האנכי. אם הוא מצויד במנוע, הפעלתו אינה מחייבת את פתיחת החלון. כאשר נעזרים בחיישן חיצוני - מתאפשרת סגירה אוטומטית במזג אוויר סוער ופתיחה אוטומטית כאשר הפתח נחשף קרינה סולרית. חסרונו: אורך חיים קצר יחסית. גון התריס או סוכך הוא בעל השפעה מכרעת - מומלץ לבחור בגוון בהיר, שכן הוא מחזיר יותר קרינה ולכן מתחמם פחות בעונת הקיץ. הצללה פנימית אקטיבית - הצללה זו אפקטיבית פחות משתי השיטות שצוינו לעיל. אלמנט ההצללה מצליח לחסום רק חלק מהקרינה שעוברת דרך הזיגוג, והחלק שנבלע בתריס/וילון מועבר לחלל, שכן הזכוכית חדירה לקרניים קצרות. כיוון שהזכוכית אינה מעבירה קרניים ארוכות, נוצר אפקט החממה בחלל שבין התריס לזיגוג, מצב שגורם להעברת חום לא רצוי לחלל תריס/וילון פנימי אפקטיבי רק אם הוא בגוון בהיר. חיסרון נוסף הוא שקרני השמש מגיעות ישירות אל הזכוכית והיא בולעת את הקרינה ויוצרת אלמנט אשר מחמם גם הוא את החלל. שילוב של זכוכית אשר אינה בולעת קרינה ( עם הצללה פנימית בגוון בהיר יכול להיות פתרון סביר. הצללה זו למרות יעילותה הנמוכה יחסית מונעת מעבר קרינה ישירה ובכך משפרת את ההרגשה בחל. בעונת החורף ניתן להשתמש בהצללה פנימית בגוון כהה כאלמנט המנצל אנרגיה סולרית. בשל מקדם הבליעה הגבוה של הגוון הכהה נוצר אפקט החממה בין התריס הפנימי לזיגוג. כדי לנצל אפקט זה, על התריס/וילון להיות מרוחק מהזיגוג וכן לאפשר מעבר אוויר בינו לבין החלל באמצאות חריצים בחלקו העליון והתחתון. כך, האוויר אשר מתחמם בחלל שנוצר בין הזיגוג לתריס, עולה כלפי מעלה ויוצא דרך החריץ העליון, ואוויר מהחלל נכנס במקומו דרך החריץ התחתון. אוויר זה מתחמם גם הוא, עולה למעלה וחוזר חלילה. יתרון נוסף של פתרון זה בחורף: הוא מאפשר מעבר אנרגיה סולרית לחלל תוך מניעת בוהק וסנוור. הצללה על ידי תריס פנימי בין שכבות הזכוכית: פיתוח זה הוא שילוב של שתי צורות ההצללה: הפנימית והחיצונית. מבחינה תרמית הוא יעיל בשני מובנים: גם כהצללה וגם כבידוד תרמי (שכן התריס נמצא בתוך זכוכית כפולה המהווה בידוד תרמי יעיל). יתרונות נוספים: מהבחינה התפעולית והתרמית - נחסך הצורך בארגז תריס, ומהבחינה הוויזואלית: מדובר באלמנט אסתטי שאינו פוגם במראה המבנה. נתונים מספריים לחישוב הצללה ניתן למצוא במדריך לשימור אנרגיה במבני מגורים - דר' דן דבוסקין ואינג' נחום גרנות, 1989.
סוגי פתחים צוהר עילי - שילוב חלון עליון תכנון המבנה יכול להיות גורם בעל ערך מוסף משמעותי מאוד בניצול האנרגיה הסולרית. בתכנון נכון, אלמנט זה יחדיר קרינה סולרית ואור טבעי בעונת החורף, ואילו בעונת הקיץ יחדיר אור טבעי לא ישיר בלבד. אלמנט סולרי זה יכול להיות ממוקם בכל מקום במבנה ולא רק בחזית הדרומית ולהחדיר אור טבעי לא בוהק ולא מסנוור לחללים פנימיים במבנה. יתרון משמעותי נוסף של אלמנט זה: הוא יכול לשמש כפתח עליון ליציאת אוויר חם מהמבנה בעונת הקיץ (כאשר הוא ניתן לפתיחה( סקיי-לייט - בדרך כלל לא ניתן להוסיף לו הצללה בשום צורה )פסיבית או אקטיבית(, חיסרון זה גורם לכך שהוא אינו מהווה אלמנט שתורם לניצול אנרגיה סולרית. תכנון נכון של אלמנט זה ייעשה על ידי בחירת זיגוג אשר יחסום מעבר קרינה בכל עונות השנה, אך יאפשר מעבר של אור טבעי תוך מניעת בוהק מסנוור שיוצר הרגשה של אי נוחות. ניצול נכון של האנרגיה הסולרית ייעשה על ידי החדרתה לחלל רק בעונת החורף וזאת על ידי הצללה מתאימה(
חממת שמש - מרפסת שמש - אלמנט סולרי זה מהווה פתרון מעולה לניצול אנרגיית השמש לחימום המבנה כאשר הוא פונה לכיוון דרום וקרוב לדרום) 20° מהדרום(. האנרגיה יכולה להיות מנוצלת בשני אופנים: 1. קליטה ישירה. 2. קליטה עקיפה על ידי שימוש בקיר אוגר חום . אלמנט זה יכול להיות פסיבי, אז הוא משפיע על החללים הסמוכים לו, והוא יכול להיות אקטיבי, אם משתמשים במפוח ובתעלות המעבירות את האוויר לחללים המרוחקים. בעונת הקיץ בשעות הערב משמשת המרפסת לאוורור טבעי של המבנה. בשעות היום בעונה זו יש להוסיף לה הצללה. קליטה ישירה - בשיטה זו מועברת האנרגיה הסולרית ישירות לחלל (ללא אלמנט מתווך)דרך משטחי הזכוכית. הזכוכית גם מחדירה אור טבעי. חלל המרפסת משמש המשך של חלל המגורים. שיטה זו היא הפשוטה והקלה ביותר ליישום חממת שמש, תפקוד זהה לזה של מרפסת שמש במרפסת שמש נוצר מצב של "חממה". מצב זה נוצר עקב כך שקרני השמש באורך גל קצר חודרות דרך הזיגוג פנימה אל החלל, אך אינן עושות זאת בכיוון ההפוך (מתוך החלל החוצה), וזאת משום שלאחר קליטת הקרניים במסת הבניין, הגלים הופכים לגלים ארוכים שאותם הזכוכית אינה מעבירה. בקיץ חיסרון משמעותי של אלמנט זה הוא שדרכו נכנסת קרינה ישירה, מפוזרת ומוחזרת, אשר מחממת מאוד את החלל ומגבירה את השימוש בקירור מכני לקבלת נוחות תרמית. הפתרון לכך הוא שימוש בהצללה. ההצללה פותרת גם את בעיית הבוהק והסנוור. פתיחת חלון עליון בחממה פותר חלקית את הבעיה. חיסרון נוסף בקיץ הוא הקטנת המסה התרמית של מעטפת המבנה
בחורף קרינה קצרת גל מהשמש מועברת על ידי הזכוכית ישירות לתוך החלל ומהווה מקור לאנרגיה סולרית במשך שעות היום. אנרגיה זו אף נקלטת ונאגרת באופן חלקי במסת מעטפת המבנה ומשתחררת בשעות הלילה )יעילות נמוכה מקיר אוגר(. סגירת התריסים בלילה משפרת את החיסכון באנרגיה.

קליטה עקיפה - בשיטה זו נקלטת האנרגיה במסה לפני שהיא עוברת לחלל המגורים. בשיטה זו יש שליטה על מעבר האנרגיה בין החלל המזוגג לבין חלל המגורים. ויסות המעבר נעשה על ידי חלונות ודלתות אשר מממוקמים בקיר המפריד המהווה את המסה הקולטת. כדי לנצל בצורה מקסימלית את המערכת מומלץ למקם חלונות בחלק העליון והתחתון של הקיר. במשך שעות היום נאגרת האנרגיה במסת הקיר,ובמשך הלילה היא משתחררת ביעילות גבוהה. האנרגיה הדרושה במשך היום מועברת דרך הפתחים, אשר נסגרים בשעות הערב והלילה למניעת מעבר חוזר של אנרגיה. בעונת הקיץ יש להצליל את חלונות מרפסת השמש למניעת קליטת אנרגיה סולרית ישירה, עקיפה ומוחזרת. יש גם למקם פתח בחלקו העליון של זיגוג המרפסת לשחרור אוויר חם בכל שעות היום. יש להקפיד על סגירת פתחים אלה בעונת החורף. חסרונות שיטה זו הם: א. מתאפשר מעבר חלקי בלבד של אור.ב. יש הפרדה פיזית של חלל המגורים מהחלל המזוגג וניצול חלקי של חלל זה כאזור למגורים.
מסגרת הפתחים- מסגרת החלון היא פרט שיש לתת עליו את הדעת. אף על פי שחלקה היחסי בשטח החלון קטן, היא יכולה להוות גשר קור, וזאת אם החומר שממנו עשוי החלון הוא בעל מוליכות חום גבוהה )בעל יכולת בידוד תרמי נמוכה(. ישנן כמה מסגרות בעלות רמת בידוד גבוהה יותר: מסגרות עץ. מסגרות מעץ המשולב עם אלומיניום. מסגרות אלומיניום מבודדות. מסגרות .PVC.
כותב המאמר הוא יפתח הררי, אדריכל